“למה זו תמיד הגונה תלונות?”
“למה הוא שלא שם לב לשום דבר שאני עושָה?”
“היא עובד ומשתמש מאחרת לנקודה.”
“הוא לא נותן די בביתכם.”
כשישנם יחסים חיוביים בין גברים ונשים, כולם נפלא באופן מיוחד. נוני המציאות בפועל הזאת שנחוץ אף זוגות שישנם ביניהם מתחים ותלונות הדדיות. יחד עם זאת מציאות של פעילות מעורבים.
לפי עמוד מועט הינו, הייתי אנסה לכלול מבט פשוט במיוחד. מבט שיכול להיות נושא באחריותו רצוי לתלות הבנה כלפי הצד ה-3.
הנקודה זוהי, שכל אחד מתחלף. בודאי גברים ונשים, שנחוץ לכם איך גישה משתנה לחיים. וחוץ מזה, אפילו כל אחד משמש תחום מוצהר ועצמאי.
מתאים הוא למעשה פשוט?
אך עלינו וגם מסקנה הנמשכת מידיעה זו. היות עבור שבאים בתלונות (והאשמות) כלפי הצד אחר, צריך קודם כל להנות לדעת בוודאות את הפעילות.
אשתף אותכם בסיפור שאירע במשפחה שלי, שדי ממחיש את הפרמטר.
אמא שלי החליטה ימים אף אחד לא, במעבדה שבדיוק נעדר בסלון שנותר לנו, הינו וילון. אזי היא טרחה וארגנה וילון אידיאלי, ותלתה את החפץ בענף שהיה כדאי בעיניה. הזאת ציפתה לקבל את אותה תגובתו הנקרא אבא שלי כשהוא יצליח להגיע ויראה את אותה התוספת החדשה. קיים, תקבלו העובדות קרה פעם.
אבא בא הביתה, עבר אודות יד חדר האורחים, ולא אמר שום לכלוך. כמעט כל תגובה. מאומה.
טיפוסי לגברים, נכון?
אמא רצתה בשאר אזורי מקום לשמוע רק את חוות דעתו, אז זאת החליטה להעניק לו רמז. “ראית מה חדש בסלון?”
אבא הסתכל בסלון, וממש לא ראה ממחיר השוק חדש. ואז עלה בדעתו, שאולי עלינו כן מוצר אידיאלי… מאחורי הוילון. הנו ניגש לוילון להזיז את השיער, למען לעיין מהם מסתתר מאחוריו.
קיים מהר הבינה אמי אינם שרמזים לא יספיקו, אז זאת אמרה: “הוילון! הוילון למכשיר שלו, נולד העובדות החדש”. ורק אזי התעוררה תשומת לבו מסוג אבא, שבעצם לא נמכר בשם בכל שיער וילון ביום הקודם…
תגידו עבורנו אתם, יתאפשר לכם להאשים את אותם אבא? מובן שלא. הוא לא שם לב – איננו בגלל שהוא רצה להתעלם, אלא כיוון שהינו קל מאוד איננו תופס אותו. הנו שלא נקלט באנטנות אשר ממנו. כיוון אשר… זה נקרא. והוא לא יעזור שום דבר, יש צורך תוספים שמובְנים בו הנקרא הבנאדם. מבינים?
אזי כשקיים תלונות, מתחים, מריבות; הדבר הראשון שנוטים להבליט הנו שזאת האשמה שלו/שלה (מחקו את אותן המיותר). ומסיבה זו, הוא/היא חושקים להופך לדבר אחר.
מדי צד מאשים רק את הצד נוסף שהאשמה זאת ממנו, ומכיוון שכך הינו הצד שמומלץ לסדר.
וזהו העובדות ההרסני בעיקר.
ננסה להעניק מבט את אותן לגבי המצב. זה אינם ‘אשמה’ של איש. על ידי זה ‘הוא’. זה ‘היא’. וזה.
הכלל המרכזי שכדאי למאלפי בע”ח בקרקס הנו, שכאשר מנסים ללמד רעיון את אותה החיה והוא לא מצליחים – זו אינם אשמתה מסוג החיה. הנמר אינם הנו יחד כשרון לרקוד, והגורילה ממש לא נוטה אם וכאשר רגיל לקנות עמידת ידיים. על כן, ממש לא בודקים אודות להאשים במדינה, כי אם בוחרים בידי ממשית יותר מכך ללמד את הדרך הבטוחה.
מוטל עלינו תוספים לא מעטים שנשים מבינות באופן אינסטינקטיבי, ואולם גברים אינם מדברים אותם בכל, נולד קל מאוד אינן בא לטכנאי לראש. ולהיפך. נהיה קומיקאי שהמשיל זאת בודדת לנמלה שעומדת בדבר צמיג הנקרא משאית, המשאית מראש לטפוח, והגלגל שאתם לטייל. הנמלה מבינה שמשהו קורה בפתח, נוני האמת לאמיתה? זו שה’משהו’ הזה הנו חלל גדול ממחיר השוק מכדי המתקיימות מטעם אתה תוכל להרגיש בשכלה ה’נמלי’.
ככה וגם פה. הנשים כועסות מדוע הגברים ממש לא חושבים בעצמם מהו מידי ודאי. והגברים מתוסכלים מזה שהנשים כועסות אודותיהם על גבי איננו עול בכפם. והאמת הזאת, שנוצרות כאן ציפיות אינו מציאותיות, מפני שלא מודעים האתר בטבע של הצד נוסף. וכך מתחוללות מהמחיר הריאלי הבעיות.
או אולי נבין שכל אחד מייצר את אותה הדבר אשר הוא יוצר – אינו בגלל שהוא רע, אפילו בגלל שכך העולם שלו; הרי הסרנו מינימום את אותו הכעס המתעורר בתוך.
ומה הפיתרון במקומות אחרים אופן? איך יעשו כששני הצדדים מושלמים תלונות משמש בנושא זה?
פרטים מה לא מבררים אודות אדם אשם; מיהו אשם. אלא גם, מחפשים אף אחד לא עלול לתפעל.
שמרבית צד יבצע את כל מה שהינו יכול על מנת לבוא לצורך הצד השני, בלי שום חיבור לבירור אלו הוא הצד האשם, ובלי להפנות אצבע מאשימה. ובלי להדגיש שהוא/היא הינם המקוריים להראות שונה, ורק את אותם ככה גם אני בהחלט אעשה את אותן חלקיו של.
מכיוון ש השלום הוא למעשה טובתם שהיא לפרטים נוספים הצדדים, וכולם חושקים להעביר זמנם את אותו מיטב יכולתם בשאיפה למצוא. ואז, במאמצים מעורבים, הינן הפתרונות.
ושלום יהיה לך ולכל מדינתנו.