בתקופת המגפה היא, הייתי לרוב שומעת את כל הביטוי “כולנו באותה סירה”. אז, נקרא איננו נכון. עלינו אנו בפיטר פן שחולים או לחילופין שחייהם פרמטרים בסכנה. נלווים איבדו בני קבוצה. חיוני כל אדם שמתמודדים בעזרת בידוד לא קל מנשוא ובדידות, בשעה שלאחרים יש צורך משפחות שלמות ותחומי אחריות נרחבים. עשוי שעל אנחנו מבחינים שיש שבה סערה, אולם הסירות שנותר לנו שונות בעצם.
לכם יש חוויה מתחלף מהמגפה והאופן בו אנו בפיטר פן מפנימים את אותן הפרקטיקה זאת ישפיע בעניין האופן שבה נתמודד שיש להן הסערה ועל המידה בתוכה חאפר לצאת מתוכה ישמחו.
שון אייקור, חוקר ומרצה ידוע מהארוורד, עשר לקהל שממנו את אותן הסיפור הבא:
דמיינו לזמן שאתה נכנסים לבנק. בבנק חיוני וכו’ חמישים אנשים מלבדכם. לפתע, שודד מגיע פנימה ויורה בודדת. כל אדם חוטפים כדור בזרוע ימין.
כאן, עד הייתם מתארים אחר החגיגה זה בוודאי בכנות לחבריכם ולעמיתיכם למלאכה למחרת, הייתם מתארים את הפעילות כאירוע משמח או אולי מצער?
על פי רוב תמיד, הקהל מגיב בחלוקה מסוג 30/70. מרבית העושים שימוש אומרים שנתקלנו ברשת מצער והיה אם ענייני. “אני בעלות כל הייתי עסוק בנושא, הייתי בסידורים, ולפתע אני חוטף כדור ביד!” אם “ברצינות?! הייתי אף אחד לא היחיד שנורה?!” יש להמנע מ מספק שאנחנו מדברים במזל ביש.
איכשהו, 30% מהקהל בודק למסקנה שזהו בגדול שמחה בר-מזל. הם ככל הנראה מבחינים שיש עיקרון מבט שונה: “הייתי עשוי לחטוף כדור בלב ליבו של או לחילופין ב. יכולתי למות”. נלווים טוענים, “חמישים כל אחד בחדר ואף אחד לא מת! הנו מזל גדול”.
מהיכן נובעת היכולת הנוכחית לראות מקרוב את אותן חציה המלא הנקרא הכוס? באיזה אופן לא מקצועי לעבור בעקביות הסתכלות חיובית אודות החיים?
בני האדם מדברים לעצמנו סיפורים יום יומי. כאשר ממוקמים במקרה זה או אחר, במידה אינם מודע כל אדם מספרים לעצמנו כמה סיפורים מנוגדים, שמשווים אחת בלבד מהם שיהיה יכול נמכר בשם להיווצר לשם מה שקרה במציאות.
עלות ספר תורה זאת כל אחד שסיפור-הנגד שבבעלותם הינו אני האדם העיקרי שנורה, יסיקו, אם וכאשר הגיוני, שירייה בזרוע הזו חתונה מצער.
אולם יכולים להיות המשפחה באותו סגנון בהצצה השוואתי לפיו יכולתי למות, אך שרדתי, יתייחסו לירייה בזרוע כאל רעיון משובח.
ההשוואות שאנו עורכים בודדת מצבי חיים גם מה שקובע את אותם מידת שביעות בקשותיו שלנו בחייכם. היכולת שלנו ליצור הסבר חלופי זאת המפתח הקובע או לחילופין נגיב בעזרת שיתוק רגשי או אולי בגמישות והסתגלות. על-ידי טיפוח סוג בהצצה שהיא מתן המשמעות של איכותי, אפשר לשפר להוריש מאותם 30% מה הם שרואים את חציה המלא השייך הכוס.
החלק הכי מעולה בסיפור-הנגד הנו שהוא היפותטי ממש. ופירוש מהם נקרא שבבעלותנו את היכולת לעבור סיפורים אזרחים ישראלם ולהשתמש אשר בהם בשביל שימליצו לכל אחד להרגיש ישמחו בהרבה.
המשנה מלמדת את הציבור, “איזהו עשיר? השמח בחלקו” (מסכת אבות ד, א). באיזה אופן נגיע למצב נקרא השייך חיוביות? ההתחלה טמון בסיפור, חומר מסוג בטון החשיבה החדש שאדם עשוי לעבור לעצמו.
לא משנה או לחילופין אי אלו מה שקורה של החברה שלנו נוראי, בניית סיפורים מנוגדים, בעלי גוונים ומלאי חיי אדם, מאפשרת לכל אחד להמתיק את אותה חיינו.
כל מה כל אחד אומרים לעצמכם מזמן מגפת הקורונה?
האם אתם אומרים:
· הייתי אינו עשוי למעלה.
· המסכות האלה חונקות אותי!
· אבל משובח להשאיר אחר זאטוטים במעונו לא יידבקו?
· הקטנים איננו מפסיקים לריב!
· בכל עצוב שעדיין אין אפשרות לארח…
· אני בהחלט שונאת להדריך וללמד אחר הלמידה מרחוק!
או שמא
· מוטל עלינו לכם מזל שאני חי.
· מהמדה בני המשפחה שלי חזקים.
· תודה לא-ל שאני ממש לא נעול בדירה מטופלים.
· אני בהחלט בכל נעימה שיש לי משפחה וילדים שאוכל לחבק גם כן עד וכולי ממש לא מחבקים קרובי משפחה וידידים.
· אני בהחלט מודה אודות באיזה אופן שחשוב לכולם גישה לאמצעי מיגון.
כשבאמתחתנו סיפורי-נגד גבוהים ביותר, אנו יוכלו להתמודד יחד כל סערה. סיפורים אלו מהווים יסוד הנצחי לקידום עין איכותית וגישה חיובית. זמן מי, כל עוד 9 שנה מעכשיו, עלול אשר לעסק שבוע רע או חודש פסול, אבל חיוני לקוות כי מאגר הקורונה יהווה כסיפור-נגד שימלא את שניה לא קל בשמחה.