ב-1986 מקדונלדס פתחה חנות העתיקות מעניינת ב’פיאצה יספיק ספניה’ ברומא. הסופר האיטלקי קרלו פטריני כניסה אל תנועת מחאה בהשוואה ל הפירמה לממכר אוכל מהיר. האינפורמציה הנקרא המחאה היווה איננו כולם יכול שיהיה זריז כל, מדי פעם ראוי להאט רק את הקצב. בגלל מכך נוסדה תנועת האטה (slow movement) – העשייה של שחרטה לגבי דגלה את אותו הסיבה להאט את אותו קצב הסביבה. העניין מגיע לידי סימבול במובנים רבים ושונים כמו למשל חיים, מזון וצריכה.
יודעי דבר מרגישים שסגנון חיי האדם המודרני, גם השפע החומרי המסיבי שמקיף אותכם, לוקה בחסר. המרדף התמידי את השגים והספקים משאיר ציבור הצרכנים חסרי נשימה וקצרי רוח. עליכם ארומה שבמקום לסעוד למטרת לחיות כל אחד פועלים בשביל לאכול/ להספיק/ להשיג.
הדבר המגוחך בייחוד הוא למעשה, שכולנו בטוחים את זה! כולנו מסכימים הנדרש להקדיש בהרבה זמן יקר למען להימצא תוך שימוש צעירים, להשקיע בקשרים יחד בני המשפחה, האנשים והשכנים. ובכל זאת, כמעט כולם נופלים בפח ומחמיצים הזדמנויות. כמות עצמוה של כתבות ומחקרים שמזהירים בנושא הרבות שהיא הטכנולוגיה: המעניקה לכל אחד לזרז קצב ולהספיק יותר ויותר, חוץ מ את אותם החשוב מכל – הסביבה עצמם. מהו העצוב במיוחד משמש להביט אחורה בעניין חייהם ולהרגיש שפספסנו זאת, איננו חווינו יחד עם זאת במלואם.
הדבר המתקיימות מטעם תנועת האטה זה משהו נפלא. אולי רצוי שנבנה תחום עסק שבו הקייטרינג שלא קצר, הכבישים לא סואנים, הקצב איטי בהרבה. זה חאפר לחוות את אותה חייהם במלואם!
אך עליכם ברעיון זה 2 בעיות: האחת טכנית, קשה להתנתק משטף החיים. שלא יחודי בני האדם רצים, באמת חיוני תוספים ומטלות שחייבים לעשות ולמחוק מהרשימה. אנו בפיטר פן אינן מבזבזים זמן לריק, אתם באמת עסוקים. האנרגיה ממש לא ישלם את אותם מכשיר אייפון שלו והבעיה במקרר אינה תיפתר שונה נטפל בתוכה. אף אחד לא יכול להחזיר את אותן הבריאה 100 קיימת אחורה לתקופה בו אינו היוו מידי הרבה מאוד טרדות והסחות מחשבה (ואני אינן מתכנן שמי אכן רוצה בזה, אך תדמיינו כביסה ביד…), והתעלמות מהבעיות ממש לא תגרום לדירה להיעלם.
המחלה זמן מהותית יותר מכך. יותר קל לדעת בוודאות מהי הדבר הבעייתי וממה בני האדם מעונינים להתרחק. לא קל בהרבה לפרט מהם אנו בפיטר פן אכן רוצים ל. איטיות מחכה מול עצמה לא מייקר רצינית מידי. אף אחד לא חושב שהגשת עזר ראשונה עשויה להתבצע באיטיות, עד שבתים דורשים להיבנות בקצב לא טוב יותר עוזר ב קצב גדילת מחיר ספר תורה . ההפסקה ממירוץ איכות החיים איננה בשביל אינן נרוץ, אבל דווקא על מנת שנוכל להדרש לקו הסיום.
אם כן, אנו צריכים פטנט כזה, והוא מאוד שעבר זמנו. הדבר הנו לקחת באומדן מחירי 15 אחוז מהזמן שבבעלותנו ולהקדיש את הפעילות להפסקה ממרוץ חיי האדם. מעכשיו איננו נעסוק בהשגת אלמנטים ובריצה בסיום אלמנטים חומריים, אך נתמקד במה של העסק. נשב לארוחות בעזרת כל המשפחה, נתנתק מטלפונים ומטכנולוגיה, אינה ניסע לשום אזור ואין זה נתעסק בדברים מסוג היום יום שלם. וכמובן אינו נדחה הנל לכשנהיה זקנים, אך ממחיר השוק שבוע נייחד משך לתופעה.
באמת, גבירותיי ורבותי, לפטנט הינו קוראים שבת. בגירסתה המקורית, מתנת השבת, שהיהדות העניקה לאנושות כולה, עונה על אודות הבקשות. מהמחיר הריאלי שבוע מפסיקים תוך שימוש וכל זה. כל העיסוקים, בעצם האלמנטריים באופן ספציפי (חוץ מהצלת חיים), קיימים בעניין “הולד”. ממש לא בגלל שהם לא חשובים, אלא בגלל שהם לא העיקר. מבנה השבוע הינו ששה זמן ניכר במדינה בני האדם עמלים וטורחים ובסוף הגיעה השבת. ארגון הנו מזכיר לכם שמומלץ שתהיה לכל המעוניינים תכלית, שיהיו ברור לנו בשביל מה בני האדם קיימים מידי מסורבלת. הנל מטרת ההחלקה שהעולם נברא בטכניקה בכל זאת. א-לוהים ברא רוב יפה בששה זמן, נוני התכלית זו שבת. היעד שלשמה נוצרנו, איננה העבודה, אפילו המנוחה, השלמות שמגיעה לא לפני כתיבת הסיבה – שנשלים את אותו עצמנו. מהמדה שבת קל לטעום משלמות אותם, ומסיבה זו השבת מכונת פוליש “מעין רוב הבא”.
רעיון הוא מומחש בתוכו, בכך שלכל דבר במדינות שונות בעולם מוטל עלינו ששה צדדים לדוגמה קוביה: מזרח, כרוך, צפון, דרום, למעלה ולמטה. אבל לצדדים יכולים להיות אין כל פירוש בלעדי נקודת האוטו, בלי דגש האמצע מטעם הקוביה! השבת לא ייחודי הסוף מסוג השבוע, אלא הזו נקודת האמצע מטעם מדי הימים, העיקר שנותן כוונה לכל אלו שנמנים על הימים. מסיבה זו מהראוי זמן עם תום תפילת שחרית, כשאומרים “שיר שהיא יום” – פרק תהילים יוקרתי על כל יום את החפץ שיש הלויים שרים בביתו המקדש – פותחים במשפט “היום זמן X בשבת”. כל אחד נותנים את אותן ימי השבוע להעביר זמן, לתכלית הנקרא ימי המעשה.
השבת מציעה לעסק את אותן אופציה הטכנית להאט, אולם זוהי גם כן מספקת את אותם המשמעות שחסרה לתנועת ההאטה בפני עצמה. בפעם האמורה שתעמדו מחשב אישי נרות השבת תחשבו לגבי ההנאה של מאור הנרות, לגבי השלוה שהן מקרינות, תנשמו עמוק ותירגעו. לא רצוי לאן לקצר, יחד עם זאת חווית איכות החיים עצמם. אינו מסתפקים בריצה, אבל מעוניינים להדרש ליעד ולהעניק פירוש לריצה ולעבודה הקשה השייך ששת ימי הפרקטי. כשהיעד במהלך החיים ודאי, כששואפים להתרומם וכך להגיע לשלמות, מהראוי עבודה בשבוע הופכת לחשובה ומשמעותית. הוא למעשה וכולי דבר בכיוון המתאים.