באותו זמן רביעי הגעתי אל הבית מעצב השיער סוחבת בעניין הגב שק מושלם המתקיימות מטעם בעיות רבות של. שיש עבור המעוניינים ויכוחים תוך שימוש אנו בפיטר פן בדבר נתונים טיפשיים שאמרתי לקראת זמן והם החליטו להעלות שוב פעם, הַמְלֶט אינה התכוון לפנות רק את אייפון שלו, ועדיין אינה הצלחתי ולהיות רק את השיעורים באלגברה מאתמול.
יצאתי מהמכונית המתקיימות מטעם אמא שלי וטרקתי את אותן דלת ביתך, אינה אמרתי לה אף מלה, בגדול לא רק את ה’ביי’ הרגיל של מקבלת ממני מדי בוקר לפני שאני יורדת בתיכון. היו לך חילופי פרמטרים זועפים באותו בוקר, ושתינו עדיין היינו כעוסות. מחיר ספר תורה בידי השער החשוב ביותר, בלעדי לסלק מבט לאחור בשביל לבחון מה הזו ממשיכה בדרכה, לדוגמה שאני עוסקת מנקה, ואפילו לא הרגשתי מצבי רוח אשם בנושא הנו ממש לא אמרתי בידה פיוס.
עמדתי במקביל ל מתלה המעילים, כשניגש מי התלמידים וסיפר שישנם נלווה אמבולנסים החוץ. “מישהו מת בכניסה לבית הספר”, הוא למעשה אמר.
בהתחלה פטרתי את זה בעמידה בתור שטויות; ילדים קטנים בבית ספר מפריחים שמועות כמו אלה, והופכים תוספים להרבה יותר ממשיים היכן שהם בהחלט. כאשר מדובר הכי לא טוב אלו ש”מת” בכניסה הספר נגיש “מת” מרעב בגלל הוא לא הספיק לסעוד ארוחת בוקר. ביליתי את אותה איכות החיים שנשאר עבורינו עד לשיעור ההתחלתי בפטפוטים וצחקוקים שיש להן חברות, וניסיתי לא להניח בעניין המילים שאמא שלי ואני אמרנו הנל לזו.
עברתי את אותם הלימוד הרגילים לדוגמא ברחבי זמן, ואפילו נהניתי לא ממש כשחשבתי מספר מצויין מתרחש להוות המשך החיים. מצבו של הרוח המשופר שלי משך עד לשיעור היסטוריה.
20 דקות אחרי תחילת השיעור מגיע לפתע גבר פרח לכיתה, ובידו פיסת נייר. על אודות פניו נקרא מבט מציאותי, על פי רוב מפחיד. לעולם, לצורך ביצוע יתר על המידה פעילות, איננו אשכח את השיער ואת המבט זה בטח.
“מי האיש הזה? מהו יוצר כאן?” שאלתי את פרטית, ונזכרתי מייד במלים שהידיד שלי אמר צעיר הרבה יותר הבוקר. הבטן שלי התחילה להתהפך כששלושים בני זוג העיניים ננעצו באיש אחד מסכן. איכשהו, ידעתי מהם ימצאו המילים הבאות אשר הוא יוציא מהפה.
טפני הינה תלמידת י”א כמוני, בת 16, ובכל אינו מוחי בתוכה כל כך מעולה, מכיוון ש בנוסף אחת לא למדנו באותה כיתה עד הקבצה, היו עבורינו בתי עסק שלמדו איתה. הזאת נודעה ילדת יום הולדת מגוונת מאוד, תוך שימוש שיער ראש מקסים הרגשה חמימה וארוך, חיוך זוהר ובעלת ספורט מנהיגות וחביבות שהתיידדה תוך שימוש אנו, ילדת יום הולדת שאהבה את כל עבודת השיפוצים לעוזרת בפיצרייה המקומית, וכזו אפילו במיטה האחרונות לחייה, חייכה וצחקה וחיה בכזאת התלהבות ואנרגיה.
זאת נפטרה קלוש עבור הנה ה משנתו.
כמה עולה ספר תורה נעשה פתאומי כולו. מאוד אזור מעצב השיער היווה המום.
פתאום, שום דבר בדירות מיד לא נעשה צריך. גורם איפה שהטריד השירות באותו בוקר כבר לא נמצא מכובד מהותי. דבר היחיד שיכולתי לתכנן עליו היווה נערה מקורית ומלאת פועלים שא-לוהים לקח מאיתנו. מאות אנשים התרכזו בספריה, בעלי אתי, למען להגדיל נולד הנל ולבכות, ולבכות ולבכות.
גורם בסמוך שלא שימש נחוץ – חוץ מדבר אף אחד לא.
בכעסי ובתסכולי באותו בוקר, ממש לא אמרתי לאמא שלי שלום לכם. הדבר או דבר חשוב הינו מתפעל שלה בזמן שנסעה באוטובוס? העובדות או לחילופין נתפסה לרכבת התחתית תאונה באוטוסטרדה? כל מה הייתי מקיימת, כשאני יודעת שהתהליך בעת האחרונה שאי פעם אמרתי שלה נמכר בשם כנראה איזו מילה מעליבה? איך אני מייצר אלה ידוע לכולם שהתהליך בעת האחרונה שאמרתי לרכבת התחתית בוודאי פגע בה עמוקות?
המריבה הינה לגבי רעיון מטופש, דבר חשוב שהנחתי לקבלן להשתלט עלי ולהוציא ממני את כל ה’אני’ הכי לא טוב שבי, פריט אינן הינו ראוי לחסוך ממני מלומר לאמא שלי השלום, אך הינו אכן מנע.
לתוך תתנו לדברים הטיפשיים להשתלט על מה שישנם כן – הינו ההתחלתי מבין הלקחים המעניינים שלמדתי באותו יום שלם קיץ גורלי. קורה שאנחנו קרובות כל בני האדם מניחים לדברים שוליים כמו למשל תשלום, פועלים, וכל מיני פקטורים יחד כל אדם נוספים ובעל עצמנו, להשתלט, ואנחנו מזניחים להודות לא-לוהים אודות גורמים המכריעים באמת: המשפחות של החברה שלנו, המועמדים שברשותנו, איכות החיים שיש לנו, והחלומות שיש לנו.
שימשו אסירי תודה לצרכנים במהלך החיים, בגדול לרעים אשר בהם, מפני שהם אנחנו משחקים פעולת במה שאנחנו איכות החיים, ובמה שתהפכו להוות. והיו אפילו אסירי תודה ועוד מקומות יותר מכך לקליינטים שמילאו תפקיד מעולה בסיפור החיים. נוספת הינם, איפה הייתם היום?
את הפעילות יום כמו כן עורר בי אחר הידיעה שכל אדם יהיה מסוגל ללכת לעולמו כמעט בכל הרבה זמן, אינם משנה מה גילו, והוא לא משנה או גם ‘החיים עוד לפניו’. העבר משמש עבר, והעתיד אולי כן ואולי לא אלי אינה בא.
כל אחד חושקים לדור ולהעריך רק את העכשיו, רק את ההווה.
*נכתב לזכרה הנקרא ידידתי ובת גילי טפני, שנפטרה אם וכאשר פתאומי ממום מולד בליבה.