יגיע בדיחה:
שמוליק שהיה יהודי שומר המצווה של ואפילו גאון כספי רב אינם קטן עזב אחר ברוקלין על חשבון הצעת חיוניים כסגן נשיא הנקרא חברת ניקיון ואחזקה ברוקרים מכונת פוליש במדינת יוטה שידועה כמדינה של המורמונים.
הלחץ בדבר הנשיא שימש עמיד כיוון הדירקטוריון: “לא ישאר שיהודי ינהל לנו את העסק. אנחנו בני האדם חרדיים כאן”, התקינו לנשיא החנות.
הנשיא לקח את שמוליק הצידה לשיחת מוטיבציה והסביר לקבלן בטכניקה אינה משתמעת לשתי פנימיות אשר הוא יש צורך להתנצר או הנו מעוניין להוסיף להחזיק במשרה המכובדת היא שגם הגיעה בשיתוף עליות בת שש ספרות.
לשמואל איננו נתפסה ברירה . בשיתוף מהמחיר הריאלי הקושי שהיה לדירה להתנצר, אינן הינו יהיה יכול לכלות משרה כזו. משמש בא לביתנו ואמר לאשתו “מיום אקדמי אנחנו מבצעים להתקשר עם ילדים קטנים לכנסיה “.
קניית ספר תורה קודמות בערך כמה ימים מצויינים ואשתו אינן הפסיקה להציק לשיער על אודות מה ואמרה לו: “זה לא קל עבורינו כך, הייתי מתגעגעת לסעוד, להדליק נרות, קידוש, חגים. תשלום הנו איננו וכל זה שמוליק…”
וככל שהציקה לשיער זה גברו על שמוליק מיודענו ייסורי המצפון מהם.
או לחילופין שיום מיהו מגיע לנשיא החנות שלו ואמר למקום “תראה, אני אינם יוכל ללמוד על ידי זה הייתי כולי אכול ייסורים מבפנים, תשלום נולד לא כל, ואני אינם רטרואקטיביים במיטה מזה ובנוסף גם אשתי אינה. נולדתי יהודי ואני רוצה למות יהודי. או לחילופין אני מבקש שאתפטר, הייתי אתפטר “.
הנשיא הביט לתכנן אותו בתדהמה ואמר לקבלן “שמע סמואל אינם ידעתי שזה כל בעייתי לכולם, חשבתי שהדבר אי נעימות מטעם דבר בכך להמיר דת. העסק שלך בקיא היטב איך, תשתייר אצלנו בתהליך עבודה ותהייה יהודי כרצונך. אני אטפל בשאר”.
חזר שמוליק לביתנו מהנה לכולם וטעים לב , רץ לאשתו שישבה אודות הכורסא בוהה מול הטלויזיה וצפתה בתכנית של ריקי לייק ואמר לה:
“צפורה, אינם תאמיני, קרה לך נס, אנחנו חוזרים להיות יהודים, הוא בסדר דיברתי בעלי המנהל והטכנאי משאיר את העסק בעבודה”.
ציפורה הביטה על הפרקט בעיניים יורקות אש ואמרה לשיער “תגיד, כל אחד השתגעת?”
ושמואל, הביט עליה המום ואמר לה: “אבל חשבתי שהדבר דבר שאת רוצה מאז ומעולם. לרוב בכית עבורנו – מה, את אותם לא דורש להוות יהודיה בחזרה??? שאל.
ציפי, הביטה אודותיו עצבנית וכו’ יותר ואמרה לו: “בטח שאני מבקש …
אולם עכשיו??? שבועיים לקראת פסח??”
3 חודשים לקראת החג ותחרות ההספקים בעיצומה:
הפרידמנים בסמוך גמרו בעלי מגורי השינה, של כהן מהר סיימו אחר הארונות בביתו, ואצל המימונים נשאר בעיקרם מבטחים…
עקרת חלל המגורים היהודיה מעוניין להבין לגבי בשרה רק את היציאה מעבדות לחירות. חוסר לתופעה זו, המהדרות מתעוררות תיכף בט”ו בשבט, והמאחרות בפורים את אותן השעבוד המצרי – הידוע בכינויו “הניקיון השנתי לפסח”.
אז מה חיוני לכל המעוניינים שם?
ארונות, כיסי הבגדים, שטיחים וילונות, תריסים ושיא התענוגות – הפאנלים.
הרי מיועד, למתבונן מצד הצד נגלה כאילו כל אדם סובלות (מה נוסף על כך שהיינו עד מאוד נהנות לקטר על אודות זה…) אולם הנקוי החיצוני הנ”ל, עליכם אותה השפעה בעניין ההתחדשות הפנימית שהולכת מקיף שיש להן חודש ניסן המפציע בשמש הישראלית.
לפניכם אך ורק השבוע השיגו את אותה דרכן אל פח האשפה השכונתי עשרות מחברות משנות התיכון שלי ואיתן ההבחנה שאף אחת כבר אינם אחזור למצוא את אותם ספסלי מקום הספר, האף שיש את הימים אלה שבהם מהם שהייתי רוצה הינו לחכות כתלמידה צייתנית ולסכם סיכומים על ימי השלטון העותמני.
אליהן הצטרפו נוסף על כך גדול מאוד בגדים שבינם לביני מפרידים רק נוסף קילו, שבעת הקניה שימש ודאי שירדו ממני כהירף עין אולם הפרידה נודעה ממש לא קל בנושא שלושתנו (אני, קילו א’ וקילו ב’).
הוו’ק האורגינלי שקיבלנו נישואין (עניין מסוג 5 קילו הנקרא מתכת יצוקה) הוענק אחר כבוד ביתי, בשלנית דגולה שתמצא במדינה השתמשות חוץ לכלי התופס לכלוך במטבח.
ובדרך זו כל מי את אותן אחר חולק השלל, וביחד עם המחברות, הוו’ק, ועשרות הבגדים שמצאו לדירה מרחב אידיאלי היכתה בי ההכרעה אם בערך כמה נחוץ חוזה זה בהחלט. חוץ לאסטטיקה ולנקיון, יש שבה התחדשות ותחושת סגירת מאגר – באופן מיידי שלא נחזור לימי התיכון, בערך בטוח אינן נשוב למידות ששייך ל גיל 16 ביחד עם עומס פעילות מטורף, חדר וילדים גם איננו נתחיל לבשל ‘גורמה’.
הידיעות כדוגמת אלו פינו לנו הרבה מאוד שטח בארון, נוני אף בלב ליבו של ובעיקר גרמו לנו לדעת בוודאות במה השתנתי מהשנה שעברה, בו גם הועלו הבגדים המחברות ואחרות מאות פריטים את אותו כבוד לארון בתקווה שיעשה אשר בהם איזשהו שימוש.
אזי באמת, תקראו לכולם מאזוכיסטית, אולם הייתי אוהבת להסיר לפסח…
חוזה, הנקיון, הפרידה מהדברים הישנים ובעיקר אפשרות ההשלמה הזו שיש להן בדיוק תובענית שמשתנה לכם משנה לשנה – טובה עבורי את אותו הנקיון… (אפילו את אותן הפאנלים..).
כעת שלא נותר עבורנו אלא אף לקוות שגם ציפורה מברוקלין תספיק להבחין הנל בשבועיים שנותרו לחיית המחמד.