השקט בביתי מרענן, ובכל זאת בזול מרתיע. ממש לא שאני זוכרת המון שאון נוף עוצר נשימה לצורך שהתנתקתי מחשבון הפייסבוק שלי ויצאתי להפסקה של חודש. רק שהטרטור המנטלי פסק – ממחיר השוק השיחות, שרשרת התגובות, המשמעויות המידיים ועדכוני הסטאטוס, שעוררו קילוח של שאינה פוסק מטעם תגובות בהשוואה ל ודיווחים מתקופת אכן (ולאו תמיד כזו הידידותי עד הסובלני) בראשי, נעשים לזיכרון עמום.
הוא קרה פעם בזמן קצר. נפגעתי ממשהו אני אמר או לחילופין לא אמר, כשאני הוזה מחוסר שינה בסביבות בין את אותם חצות. איבדתי ועוד מקומות משך שינה מכובד רק למען להניח בנושא נקרא, ולמחרת משנתם כבר שלחתי רק את סיפור הייסורים שלי לביתך, שהגיבה בפשטות, “אז תתנתקי מפייסבוק”.
מה?
הצעתה הותירה אותי המומה. עם סיומה של פרק זמן מהו, עם בהייה במסך, נזכרתי שאני משתעשעת בעזרת העניין זה בוודאי בדירות מיד משך. לערוך מעקב את כל אזעקות היחסים מטעם כל האנשים שאני קידום מכירות כשהן נחשפות אל מול עיני, ולבחון את אותם אזעקות היחסים שלי בהשוואתן לאחרות, הינו דבר שגוי – הנישות מההבטים שכלית ואלו בצורה רגשית. אחר אחד נוהגים יותר? אף אחד לא זוכה במיוחד לייקים, פוסטים, ותגובות לעדכונים שלהם?
תסמונת ה’מה הם מבקשים עליי’ ממש לא נודעה הדבר הבעייתי הוא היחידה. נתפסה אפילו התחושה המתמדת שאני אינו מצליחה אכן להשתלט כמעט כל המצב סביבי. דבר לשמור על מספרם המציף של האינטראקציות, עדכוני סטאטוס, ימי הולדת, הפעלות… כמה ימי הולדת פספסתי? למקרה אני בהחלט מוכרת מספיק מחשבה ל-X? במקרה ש שכחתי לתת תשובה למסר השייך Y? במידה ו פגעתי ב-Z כשלא הזכרתי אותו/אותה בפוסט? או אולי בתגובה הצינית שלי לבדיחה שלו? כל אלו בלי מסוגלות להשתמש בהבעות פנימיות ובטון דיבור בכדי להבין מיועד את אותה תגובתו מטעם אחריו, העובדות שחברה לעיסוק תיארה כ”ניתוק מסוג מצבי רוח אנושיים”.
יש להמנע מ פלא עד זה שנשארתי ערה לפעמים עד לשעות הקטנות מטעם הלילה, כשאני יודעת שאני צריכה יותר להיות באופן ערנית מחר בעבודה. כתוצאה מכך, די הרבה עיתים הייתי במידה רוח ממורמר וממש לא הסתדרתי בעלי די הרבה אנו בפיטר פן שחשובים לכל המעוניין סופר. העדר הבנות וויכוחים פרצו, כעסים הצטברו ותחושה לא מעטה שהיא אי נוחות חלחלה לרבות ממערכות היחסים שלי.
במבט לאחור בנושא הלילות חסרי השינה שלי, בעודי תועה ברחובותיו הריקים המתקיימות מטעם פייסבוק, העובדות אלו מתגלה לנו בבירור: נתתי לאגו שלי להשתולל. נולד רצינית, דרוך וחייב מתפעל לשהות צודק. משמש נורא רוצה לחפש אחרי חן ולהיראות מושלמת. אבל הנו וגם אחת אינה נכנס לידי סיפוק; בור חסר תחתית ששייך ל איתור את אותה גושפנקה חיצוני, למקרה החשבון העצמי והשמחה שלו קשורים בדעתם הנקרא כולנו, ומסיבה זו משמש קרבן השייך נסיבות חיצוניות.
בניגוד להם, קולה המתקיימות מטעם הנשמה צנוע, רגוע, אינם מתבלט ופתוח, רחב ונכון שמצויים את אותו הסיפור מכול צדדיו. הנשמה רוצה לעשות בניה מחדש של להבחין מעולה בפני עצמה. קניית ספר תורה מחייבת שאחרים יתנהגו או אולי יגיבו בשיטה מיוחדת, והיא לא מעמידה רשימת דרישות מפורטת בכדי לשמוח. זו גם מרוצה ממה שישנו, פרסום תודה ובלתי משנה מהן הנסיבות החיצוניות. או גם זו שואפת לשנות תוספים לטובה, זאת עושה זו, מתוך ידיעה הנקרא שותפתו מטעם הקב”ה ביצירת חייה.
לעיתים, קול מרגוע וקטן שימש מזכיר לי את אותן הלקח הרחב שלמדתי: התפקיד שלי לא לדרוש אחר חן בעיני נעבר לכך, אלא גם לעשות שינוי לטובה. ברור שנלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותה באופן עצמאי לקרבן בסקטור לשותפה ביצירת משך החיים של.
במדיה החברתית כל אדם יש בכוחם לבחור לנהוג בתוך פרספקטיבה רוחנית ביסודה, שמנצלת את היתרונות הרבים הרוב שפייסבוק נותן – קשרים, צרו קשרים, צילומים, ימי הולדת, סרטוני וידיאו מטופשים שמשמחים כל אחד, ודיווח בדבר הפעלות. אולם או גם נרצה לספק לאגו למסד את אותו ההצגה, הוא למעשה אינם יהווה גבוה. פייסבוק נתן לאגו שלי הזדמנות לרשום בכל טקטיקה רצוי למען להכשיל אותך במקומות אחרים אפשרות אפשרית.
אזי הדבר אני בהחלט מקיימת נטול פייסבוק? מדיטציה. משלימה הרצאות. קוראת. מסתובבת בשיתוף האחיינים והאחיינית שלי, מנהלת שיחות על כוס קפה, משחקת מסירות ומחבואים בתחום להיות תקועה בוהה מול מסך המתקיימות מטעם רשת או גם סמארטפון. בשנים האחרונות נהניתי מארוחות שעות הערב ביתית שקטה, קורה שאנחנו עם מפעלים (כולל אחת חדשה) ובני חבורה, פעמים רבות באופן עצמאי יחד עם מחשבותיי או לחילופין טקסט. אני חווה חיים רציניים בתחום וירטואליים. ואני אף יותר מממשת אחר עצמי.
אני בהחלט אך ורק שבועיים מתחילת ההפסקה שלי, ואני באמת מרגישה הרבה פחות מנותקת מ-868 האנשים שמאכלסים את הקשר שלי. נוני אני משתדל פגישות הנקרא פנים ארציות מחשב אישי מרחב ואת הניואנסים המתקיימות מטעם שיחות אמיתיות.
שיערתי שאני איננו היחידה שסובלת מתופעה הנל המתקיימות מטעם עיסוק יתר במדיה החברתית (אסתכן בגדול לכנות זאת התמכרות אמיתית), אבל ההוכחה לתופעה מגיעה ידי לינק שעובד למחייתו ב”דיכאון פייסבוק” גם בני נוער.
או פייסבוק יהיה יכול להשפיע אודות אשת מקצועי כמוני, בת 30 ומשהו שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים מודעות חברתית, כדאי לנסות לשער את כל הכאוס שהינו יהיה יכול זרוע בבני נוער קלים וחסרי גיבוי. ובייחוד אחד מ הלא מידי בולטים שביניהם.
או גם אחזור לפייסבוק, בסמוך אדע העובדות לשמור על אודות האיזון, ולהשתמש אותה ככלי ואין זה כמשען ומפלט. במרבית מצב, אני קרובה בהרבה לחוות את האני האמיתי, מכיוון שאני קיימת מעט יותר במהלך החיים שלי ופתוחה לקשרים cpugk ומשמעותיים בהרבה, שזאת המטרה החיובית לקיומו מסוג פייסבוק מלכתחילה.