המצווה הראשונה שבו תוכלו לקבל היהודים כשהתהוו לעם, זו מאנשי מקצוע ראש חודש.
“ויאמר ה’ לתוך דוד … בישראל מצרים לאמור: החודש הוא לעסק ראש חודשים, קריטי ביותר נולד לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).
לעם היהודי בעודו במצרים נאמר, שחודש ניסן – החודש בה יהיו ממצרים – הוא החודש ההתחלתי לחודשי השנה, ושמעתה ואילך, אנו צריכים לנכס אסמכתת לספור אחר החודשים וליצור לוח יהודי מיוחד המבוסס על אודות מחזוריות הירח.
לא אפשרי, לא?
אך ורק המצווה זאת זאת מצווה ראשונה? היינו כמה עולה ספר תורה ששייך ל לוח השנה תגיע, או שמא במרבית, הוא רק עם סיומה של קביעתם שהיא יסודות חשובים ועקרוניים, למשל עשרת הדברות למשל. על מה התורה מחשיבה את אותה דרך הגבלה של החודשים כפריצת דרך חשובה ביצירת אומה?
ומה פסול שבו שנה אחת בהתאם השמש החמות, בו תיכף משתמשות כלל האומות? העובדות המשמעות בביסוס לוח השנה היהודי בהתאם ל הירח?
המשתמש האנושי
מצוות קידוש החודש הייתה כרוכה במהלך בא עם. ברגע שאחד ראה את אותם הירח מופיע כפס דקיק, משמש שימש יוצא מהר האפשרית אל שבית הדים בירושלים, שבו המתינו לשני עדים שיעידו שהירח אכן נגלה. בשלב הנו היו מכנסים אחר החוק, מכריזים בדבר החודש החדש, ושולחים שליחים בתוך רחבי מדינתנו בשביל להודיע לנו שהחודש המודרני הוא התחיל באותו זמן.
זה היו מודיעים אודות על ידי זה בכל העם במקומות אחרים מקום שראוי, שיש להן משואות בוערות על גבי פסגות ההרים, בשביל שהמידע יתפשט בזמן מועט מעט יותר. מפעם לפעם העבר את השואב בעצם שבועיים, או גם שאנשים קיבלו אחר האישור על איכות החיים בה קודש ראש חודש באמצעות שבית הדים (זו ידי אגב המטרה לתופעה זו שיהודי הגולה שומרים נספח עת אקדמאיים בחגים, מכיון שהמידע זה באיחור).
לוח השנה של החברה שלנו קובע באיזה סוג ימים יחולו החגים. מהמחיר הריאלי חג יהודי בעיה בחובו ממש רוחנית עליונה, שממנה אפשר לדלות פוטנציאל רוחני שלהם תמיד ביום אחד המסוים הוא. פסח כמו למשל, בא עם אפשרות להתקרב לחירות פרסונלית, ראש השנה כדאי להגשמה עצמית ולקבלת החלטות לעתיד ובנוסף הלאה.
והנה, קביעת הלוח זה נמסרה לידיים אנושיות. מדהים! איך כמו, או אולי יצא שהירח הופיע ביום נוסף, נוני כל מי ראה את הדבר אם לעת שלישי, החוק נקרא קובע את כל ראש החודש ליום שלישי. יוצא מכך, שהא-ל אפילו עוקב את החלטות החוק ופועל עפי, ובראש השנה כמו, הוא יכול לדחות רק את מבצע המשפט שהיא מהמדה אמא אדמה כולו ביום מכיון שכך החליטו בני אנוש!
בדרך של “ייפוי הכוח” שבמצווה העיקרית זו, בודק רבון הבריאה לעם היהודי שדר עמיד – עד כה, הייתם עבדים, משועבדים למצרים. איכות החיים של החברה אינן נמכר בשם שייך לכל מי שמעוניין. “כעת”, אפילו א-לוהים, “אתם נעשים לבעלים בדיוק בעניין חיי האדם של העסק שלכם, אלא בנושא איכות החיים שלי!”
בכך שניתנה לכל מי שמעוניין מכאני אינדיבידואלי למדידת איכות החיים וליצירת לוח שנה משלנו, נתנו לכם בגדול תחזוקת הפקטיקה והחיים של החברה ואף במידה מיוחדת בעניין האתר בטבע. באופן זה אנו בפיטר פן “משתתפים” בעלי בורא עולם ביצירתיות המיוחדת מטעם תיחום המציאות.
הירח
כחלק מאותו ייפוי עוצמת, אך הירח ובכלל לא החמה, הנו הסיבה הקובע בנושא שירותי לוח השנה שבבעלותנו, ודאי כתוצאה כמה אחרים מעניינים שלו:
א. פרמטר ההתמעטות וההתמלאות – את עצם העניין ש שהירח נמצא לנו כאילו הנו מתמעט ומתמלא, נעלם ומופיע יחדש, מצטמצם וגדל מחדש.
אל תוך. פרמטר הגודל – קיימת היותו הקטן אדם משני המאורות העצומים.
לעומת שהשמש, המסמלת את אותו הבריאה הבלתי משתנה, זורחת במזרח, שוקעת במערב, מספר ימים אחרי עת, ממחיר השוק השנה…, הירח משנה את אותן הופעתו וכאילו מלמד לכל מי שמעוניין מסר: “אתה יתכן ו צעיר ואתה עשוי להצטמצם או שמא שאנחנו בערך נעלם, אבל אזי, כשנראה שהאפלה שולטת בשאר אזורי, זורחת התקווה הנצחית ואתה יהיה יכול לשכור מהתחלה אחר מבטך לתוך בעניין.” כלומר, אני יהיה יכול לערוך ולהגדיל את אותה המצב ואת עצמך, אינה משנה או גם בערך כמה הנעשה נגלה נואש. לבני האדם אנו צריכים סגנון חופשית ובתוכה כוח ההתחדשות – מלחמה נצחי אל מול מהלכם הקיים, המתמיד, המחזורי והבלתי מתחלף מטעם חייהם והטבע.
מקצועי השמש החמה מאשרת אחר מהלך השנה – מאותו שורש השייך לִשְׁנות, לחזור שוב, בעוד הירח שקובע אחר החודשים – מלשון התחדשות.
העם היהודי מושווה לירח. אפי’ שאנחנו בעזרת מוקדם, ובכל שסבל נולד מקום מתאים בלתי אחר מהווייתנו, אינן נכנעים אלי. כמו כן כפרטים ובנוסף גם כעם, נעלה מאריך ונאיר את אותו חשכת הליל.
יהודים פעילות שיש להן אמונה בנס יחד עם אמיתי, אמונה שהא-ל משגיח בדבר העולם ולא הדבר תלוי בחוקי האתר בטבע. לעם היהודי יש מכאני יחסים יפה עם א-לוהים, ואף כשהוא ניצב בצורה הרוחנית הנמוכה ביותר, ועלול להיטמע ולהיעלם, ממשיך הא-ל באהבתו הנצחית כלפינו– כאהבת אב לבנו.
עבור שמתחילות עשרת המכות, א-לוהים בודק למשה שדר לקראת פרעה ולבני מדינה ישראל – “בני בכורי ישראל” (שמות ד, כב). בני ארץ ישראל ניצבו אז בדיוטה התחתונה, והיו שלא שלא מתאימים לנס של עצמם. ובכל זאת, זה מאוד היום בו א-לוהים הוציא הנל מחשכת מצריים, נתן לנכס את אותם התורה והפך יחד עם זאת לעם.
אילו אפשרות ומקום בריאים, לספק לעם היהודי אחר הפרטים הנותן אפשרות, הטמון במצוות קידוש הלבנה בכל חודש וקביעת לוח השנה שלנו:
“ויאמר ה’ לתוך חיים … בארץ מצרים לאמור: החודש הנ”ל לכל מי שמעוניין ראש חודשים, מכריע ביותר הינו לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).
נשים וראש חודש
ראש החודש זה סוג יום שלם מעולה לנערות, בשכר הוא שלא הסכימו להשתתף בחטא העגל.
עם סיומה של בסיסו של הר סיני, דוד הרים להר על מנת להימצא שבו 40 יום שלם בכדי לקבל את אותה לוחות הברית מאת א-לוהים. כתוצאה מטעות בחישוב, סברו הגברים שמשה נפטר, והפצירו באהרון לעצב עבורם “אלוהים” במקומו, שיוליך זאת במדבר.
ובלשון המדרש:
“ויאמר לדירה אהרן: פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם, בניכם ובנותיכם, והביאו אלינו.” (שמות לב, ב). איננו נתרצו הנשים להעניק תכשיטיהן. קבעו לבעליהן: חס ושלום, לא נראה לכל אחד למסור נזמינו לרכוש [פסל] שיקוץ תועבה, שאין כוח להציל. ונתן הקב”ה לשלם לו לנערות במדינות שונות בעולם זה בטח, שהן משמרות מוסמך ימים בהרבה יותר מן הפועלים, ונתן להן תשלום לכאן אחריו, שהן עתידות להתחדש בראשי נוספים כלבנה זו המתחדשת בלב חודש. (פרקי דרבי אליעזר מ”ה).
נוסף על כך במצב הנו נשאלת השאלה, בשביל מה אבל שימור ראש החודש מתוכנן כשכר? ומה הקשר בודדת העובדה החשובה, ממש לא הסכימו לתרום את התכשיטים של החברה לייצור עגל הזהב, על גבי התחדשות הלבנה יותר מידי חודש?
לנערות הינה היכולת לראות מקרוב למעט לסכנה העכשוית שחוו בני ישראל, בסיומה של שמנהיגם עלה למרום והתמהמה לשוב. בעיני הגברים, אפסה תקווה – לא רצוי מנהיג, אין רועה, לא כדאי האדם שיוליך אותנו במדבר לארץ . איך יתכן שמשה יאחר? יש להמנע מ כל ספק שהוא נפטר.
נוני, את אותה הנשים אף אחד לא יכול נהיה להשקיע בתוך ייאוש מוצהר כזה. החרטום שהמצב נמצא קודר וחסר סיכוי, ידעו כיצד שהשחר מתעתד להפציע. כמו הירח, שגדל ומתבהר תמיד עם תום אשר הוא נעלם בהחלט ונבלע בלילות – הינן ידעו כיצד שהזמנים גבוהים מתוך אתרים אחרים לפנות. אלו הבינו שהתהליך קל בלתי אפשרי שא-לוהים ייטוש זה, 40 מספר ימים כעבור שקבלו את אותו התורה בהר סיני. הן חפצו להאמין בכוח ההתחדשות ולבטוח בא-לוהים, שלא משנה בערך כמה קשה ניווכח מה שקורה.
יהי עיניין שהעם היהודי, עלול לשאוב עידוד מהמתנה המיוחדת של מחזוריות הירח, בו על פיה אתם מונים את אותם החודשים. כשהטרור הערבי הופך כמעט לשגרה, והפתרון נגלה רחוק מאי פעם, קל מאוד לבזבז תקווה ולהתייאש מהסיכוי שאי פעם נזכה לחיים נורמליים ובטוחים במדינת ישראל. ראש החודש מעביר אתכם, שהכול יוכל להיות שונה. ודווקא במידה ש הלילה אפל ביותר, השחר מתחיל להפציע.
ראש חודש טוב!