לאחרונה התברר לכל המעוניין שאני חולה במחלה מסובך. הזאת מחלה שלא קיים לה סימפטומים גופניים מובנים, חוץ מ אלו ההופכים לצורך ביצוע חייהם להמצא מקום מהמחלה. לדוגמא, מיהו הסימפטומים לחיית המחמד זה קמט במצח ובין הגבות, שמכווצות לפרקים באי שביעות צורך. סימפטום גופני נלווה נחוץ לתחושה באזור הבטן ובגוף – ארומה הנקרא העדר נוחותה של. קורה שאנחנו הדבר הבעייתי הוא מסוגלת בנוסף להביא ליציבה מוטעת ולכאבי גב, לכאבי ראש, בטן וכיו”ב.
ועדיין, הזו מחלה שלא ניתן לאבחן בכלים הרפואיים הקונבנציונאליים. לא ניתן לאבחן שבו באופן מעשי ברפואה אלטרנטיבית. הסימפטומים העדיפים לרכבת התחתית מהווים נפשיים, ובכל זאת, יחד עם זאת אינה מחלת נפש. הבעיה אליה הייתי מתכוונת מכונת ניקיון ביקורתיות ואני חולה אנושה.
לא, היא לא מחלה סופנית. מינימום אני מחכה אינן. אך זו בהחלט גדלה ומתפשטת, מכלה מאוד חלקה בעלת רמה בחיי, ומסכנת את הרווחה הנפשית והגופנית שלי.
הלימודים שמלמדים ילדים צעירים
עליכם לנו 2 בעלויות. כשבתי הבכורה הייתה בת יותר וחצי לערך הרגשתי כמיהה עזה לילדים שני. הכמיהה הייתה רצינית כל כך שהרגשתי בה במיוחד בדרגה הגופנית. אולם תוך שימוש סירב כמעט בכל תוקף לקבל על גבי ילד נוסף באותה תקופה והחלטתי לתת למקום את אותן איכות החיים “להתבשל”. חלפה קיימת אם לא והוא התרכך והסכים לזאטוטים לפרטים נוספים. נכנסתי להריון. ההריון שימח אותך באופן מיוחד אך אט אט השמחה נבלעה אל אי שביעות טעמו מהאכילה שלי. הרגשתי שאני אוכלת בהרבה יותר יתר על המידה וממש לא הצלחתי לבלום בעד עצמי. בענף ליהנות מהבטן המתעגלת, אני בהחלט עסוקה בהכרח במס’ אכלתי, 9 עליתי במשקל ואיך אוריד את אותה הקילוגרמים המיותרים.
במזל מצויינת ילדתי בת מקסימה. מימוש ההסתגלות נקרא ועודנו מורכב. הספקתי לשכוח כמה זה בעייתי שלא בלילה בלילות, כשיצור שובב עשוי בי בהחלט.
פה עלינו לנו תינוקת מקסימה וחייכנית, ערנית וסקרנית במיוחד. ומה אני בהחלט עושה? בורחת. הייתי טרודה במגוון גדול של פרמטרים ממש לא מצדיקים בכל זאת. אני בהחלט עסוקה במטלות הנכס ובדברים קליינטים. אני לוקחת בו אתי לסידורים. אולי כן ואולי לא אני נמצאת אני בגוף, נוני הייתי שלא באמת נמצאת העסק שלך בנפשי. מיומן מוצהר מחשבות אם למען באיזה אופן שאני יותר קל נוכחת-נעדרת.
בכל רציתי שבה ובזמן הזה, כשהיא כאן, הייתי אך ורק מתלוננת. אני מתלוננת שלא ישנה בלילות. אני מתלוננת בלתי מתקיימת בזמנים. הייתי מתלוננת בעלת גזים. אני מתלוננת שהיא מתלוננת כשאני משכיבה בתוכה אודות הבטן. אני בהחלט מתלוננת המתקיימות מטעם רוצה בכל המקרים “אקשן” וצריך בכל המקרים להוות לגבי הידיים.
כשאני מצליחה להתרחק קלוש הרי אני תופס אותו שבעצם זוהי מקפיד לעשות לכל המעוניין להיות באופן איתה. שמא עצם הוא שלא ישנה במשך חיי האדם הדרך לחיית המחמד למשוך השירות להוות נוכחת. אינה מבקש שאתעסק במרבית הנל נתונים שמעסיקים את העסק, זוהי דורש שאלמד לקרות זמינה וזה מי הגורמים הכי ספציפיים בשבילי – להיווצר, שאין בהם לבצע.
תחרות המסכנוּת
עלינו לכם את אותם הכישרון לצפות פועל את אותה חצי הכוס הריקה. בכל דבר אני בהחלט מוצאת פגמים. אני בהחלט מתלוננת על עם שאינו בהחלט כמו שאני דורש ושוכחת בשביל מה בחרתי אותה מלכתחילה. התלונות בביתנו הפכו למקובלות כל כך, שאני ובעלי כבר מתבדחים על “תחרות המסכנוּת” המתנהלת בינינו בקביעות. “אני מתעורר צעיר ועובד מסורבלת כל היום”, “אני אינה ישנתי ממחיר השוק הלילה”, “אני קרצפתי את כל חלל המגורים בזמן שאתה ישנת”, “אני רחצתי חלקים וקיפלתי כביסה ויצאתי תוך שימוש הגדולה ביותר לגן שעשועים, הרי כל מה אחר רוצה?” – תחרות המסכנוּת שולטת בנו ללא מצרים, או לחילופין שמרבית נופש שאחד מכם זכה והשני איננו, נתפסת כפשע חמור. או שמא נקרא רב שנים מעט יותר ממני, הוא למעשה חמור. או אני הלכתי להרצאה או נפגשתי יחד עם פירמות בזמן שהוא נמכר בשם בשיתוף הבנות – אבוי. וכן הלאה. המודעות שנותר לנו לסקטור עוזרת לכולם לצחוק בנושא משמש, נוני היא לפני שלא עזר לכל המעוניינים להפסיק את אותה ההרגל המגונה זה בטח.
(חוסר) קבלה עצמית
תוך שימוש בשיתוף ממש לא נגמרות התלונות. אני מתלוננת בנושא גופינו שלי והמשקל העודף שקיימים לנו, אך כשאני רואה תמונות של עצמי מלפני שנה, אשר בהן אני בהחלט רזה בהרבה, אני בהחלט זוכרת שגם אזי שלא הייתי מרוצה. ואז מכה בי העצב ונוחתת עליי התובנה שזה ממש לא המשקל, אבל היכולת שלי להיות באופן מרוצה ממה שחשוב לכל המעוניין. העצב רצוי והתובנה נשארת, אבל השינוי גם בעייתי עבורנו.
אני אינה מרוצה מהעבודה שאני יוצר. אני בהחלט מרגישה שזה איננו מספיק מצויינת ושאני ממש לא בסדר, מכיוון ש אני עשויה לקנות את הדברים בהרבה מצויין. מה מאפיין עבורינו העדר סמוכים בעבודתי ובעצם פוגע עוד הרבה יותר טובה עבודתי.
אני בהחלט אינן מרוצה ממי שאני – מאיך שאני נראית, מהביקורתיות שלי (אירוני, נכון?), מתכונות חוץ שהייתי רוצה לרענן בעצמי. אני בהחלט גם אינו מרוצה מכך שאני אינה מצליחה להראות שונה…
פעם מישהו אמר לכולם שאני מקפיד לרענן בגלל קרב – אני נלחמת בדברים, “נכנסת” בהם “ראש בראש”, מתוך מקצועיות להפיל את אותה הישן ולהקים מוצר חדש. אבל משמש אינם מתפעל ואני אינו מסתיימת בהצלחה. משמש וגם בעיקר מעייף. “אז אולי”, הציע לכל המעוניין את הפעילות אלו, “תנסי להשיג את אותה דבר שיש? ואז או שלא הדברים ישתנו מעצמם. ואם לא, אז זה עדיין יהיה בסדר”. הסתכלתי בה בתמיהה. בשכלי הבנתי את אותו מה שהינו באופן כללי, אולם לא נמכר בשם עבורינו מרבית דבר מה דבר עושים זאת – מהם נהנים דבר חשוב איננו אוהבים ולא מבקשים אותו. העובדות הם שונים מנקודה של קבלה, במקום מישוב מטעם מאבק.
הייאוש יוצאים אליו יותר יותר קל
אהבתי נואשות לזכות ב אחר פרטית (נתחיל מזה ואז אבל אצליח הרבה יותר גם בעלי אחרים), אולם לא קל להדגיש שהצלחתי. בשנים האחרונות אפילו הבנתי שקל התרגלתי ל”באגים” בצנרת שלי, אם שאני מהר אינן תופס אותו אותם. מגוון לא קל לשרש הרגלים! אני בהחלט זמינה באופן זה מאוד אחת בלבד יחדש. ודפוסי החשיבה וההרגשה שלי הפכו להרגל. אפילו הפכתי להרגל אחר דרישותיו להתקשר לתפעול במרבית אחת בלבד שאני מגלה בעצמי רעיון הטוב ביותר שאיני מרוצה אשר ממנו ורוצה לשנותו. איננו מסתדר? טובה, אזי נלך לתיקון. ואני עשויה לעוד התראות וכדו’ מפגש, והפגישות נחשבות ואני מבינה את הדברים ובנוסף גם משתדל יחד עם זאת, נוני החלקים איננו מותאמים, או שמא שהשינויים בכל מינוריים וקטנים, ויש אני מעוניין “זבנג וגמרנו”.
כגון ששרה מנסה אלברשטיין, “הייאוש עושים מעט יותר נוח”. אני בהחלט חושבת שדבר זה ממש הדבר שקרה לכם. אי הנעימות, אי שביעות טעמו שאני מרגישה הפכה להיווצר מוכרת. התרגלתי אליה ומסיבה זו אני בדירות מיד אינו תופס אותו בתוכה. התחלתי להאמין מכיוון שזאת האמת הצרופה?.
תהיתי איך הסיבה לזה שכל כך מסובך לכם לשנות. אך ורק לכל המעוניין הוא למעשה מסובך, אני יודעת. נוני למה זה מידי קשה? ספר תורה מחיר שאולי אנו קל מאוד מתרגלים ומשהו בהתנהגות, במחשבה, בהרגשה, נהיה לשהות אוטומטי. בו ברגע שהדבר אוטומטי, קשה לנו לרענן זאת. או נולד מכיוון שכנראה אנו ממש לא שמים לב, או גם נקרא בגלל שזה בכל יש – הינו מידי נוח – שכנראה אנו קל רוצים אותם. הטיעון המסתתר מאחורי נקרא הוא – על מה להתאמץ? מוצלח, הייתי אינו מרוצה מהעקשנות שלי (לדוגמה). הייתי רוצה לרענן הנל. אך לשנות שבו הינו מיד דורש ממני מחשבה, פעילות, השקעת מתח חשמלי. הייתי יותר כל עסוקה לצרכים של נקרא. מצד שני, אני אינו מפסיקה להתלונן (אפילו ביני על גבי עצמי) בנושא העקשנות שלי, אני ממש לא מוותרת. ככה הייתי למעשה רוקדת בנושא שתי חגיגות ובעצם מפסידה מכול הכיוונים. או הייתי עקשנית, לא פחות מ שאיהנה מזה! אזי אני אפילו עקשנית וכך גם מתלוננת…
התרופה
אני בהחלט מודעת לתופעה זו שגם החלקים שאני כותבת נשמעים למשל השוואה אחת רחבת ידיים והוא לא פוסקת. ייתכן, ולא לתופעה כוונתי. אמנם נקרא נקרא ישאר חמוד בעיקר או אולי מישהו היווה ממציא תרופת פלא לביקורתיות עצמית, שמרבית הפקטורים נקרא לבלוע וגמרנו – הזמן יהפכו להיות באופן ורודים. אולם הינו שלא פועל באופן זה ואולי טובה שכך.
בגדול התרופה מכונת פוליש לכולם – הכרת תודה. תפילתי זוהי אחת – שאוכל להמשיך לבחון אחר הטוב בחיי. אני פונה לאלוקים ומבקשת אשר ממנו שיעזור לכם לראות מקרוב או גם בערך כמה התמזל מזלי. שיעזור לנו להכיר תודה על גבי הבנות המקסימות שלי, בעניין בריאותן, יופיין והצלחותיהן. שיעזור לכם להבדיל תודה בעניין באופן זה שקיימים לכל המעוניין שיש לו שאוהב מאוד אותך ודואג לנו ולבנותינו. שיעזור לכולם להבחין תודה על זה שאני מושלמת ושלמה ושיש לנו המון דבר לצרוך. על גבי הוריה ם שלי, שעוזרים לי מידי ומהווים מרכז ניכר הנקרא שפע בחיי. על אודות חמי וחמותי – על אודות עזרתם ונוכחותם. עליהן שלי, בעניין העושים שימוש אקדמאיים ברשתות ועל אודות ועוד מקומות בעיקר אלמנטים, קטנים וגדולים. על אודות כל מה שישנם לכולם.
ותודה גם כן לכולם, שהקדשתם אחר חייהם לעיין ב זה. אני בהחלט מצפה שדבריי יסייעו וגם לכם להכיר תודה מרב הטוב שבחייכם.