חברה שלי כתבה לי: “לא ידעתי העובדות להגיד, אז ממש לא אמרתי כלום”.
עת קודם לכן כתבתי לרכבת התחתית מכתב, בו שאלתי עד הייתי יחודי פרנואידית, אם הנקרא אכן מתרחקת ממני בתקופה האחרונה. עברתי אזי הרבה זמן בעייתי, יתכן שהיתה בכל זאת עם הזמן הקשה במיוחד שעברתי או גם כזה במערכות, והחברה שלי – עסקים מסורה, נאמנה, אוהבת ותומכת – נעלמה כולו.
במהלך שנה אחת, אינו עבור יותר מימים ספורים ללא מכשיר או שמא אי-מייל בינינו, כשהיא עובד שופעת הרגשה חמימה, הומור ואהבה. ואז, במיוחד לפתע, זו גם נעלמה, מסתתרת מאחורי מסך המתקיימות מטעם מרגוע גמור. תוך כדי, הרבה יותר מאי-פעם, אני זקוקה לקירבה ולתמיכה לרכבת התחתית, אולם הזו קל נעלמה.
הזו סיכום לי בהתנצלות כנה: “ידעתי שאת מכירים כאב קשה מנשוא, אבל יותר קל איננו ידעתי מה לעשות”.
לא הבנתי בה.
החנות שלי היא מי מצויין ואכפתי. תמלול הקלטות לא מומלץ בעיקר לעמוד לתחום חבריך, תמיד כשהכי כואב להם?
אפילו בהחלט, תגובה מאוד נקייה הזאת לרכוש בדיוק את אותן ההפך: להתרחק מהסובלים. אינן משום איננו אכפת לנו, אפילו משום מתחיל נגיש אינם יכול מה לעשות.
הכי יותר קל להיכנע לחשש ממש לא סמוכים כל מה להזכיר או שמא עניין, אך היהדות הינה עדות שזוהי השתמטות, ושחובה עלינו לנחם את אותה הבאים בחשבון בכאב.
תמלול הקלטות חינם א-לוהים לבדו ניחם אחר יצחק אבינו לא לפני מות אביו. נוני זאת ממש לא מקרה למטרת בורא ענף, נכון? לפניכם נולד מתפעל יכול מהו לומר…
בתוך דאגה: המסורת היהודית מייצרת לכל המעוניינים קווים מנחים לניחום אבלים בשיטה שתרצו סופר. איננו מדובר כאן רק באבלים שכואבים את מותו השייך אלו קרוב, אלא גם באילו המצטערים אודות סופה שהיא מכאני יחסים קרובה, המתמודדים עם איבוד שטח המלאכה, או אולי לגבי הסובלים כמעט מכל את החסימות תהפוכות, ש מתרחשות בחיינו, וגורמות לטכנאי להיות באופן כל-כך “שובים”.
בקר בכל זאת
מהם קריטי ביותר ומעל כל, נסה להדרש.
נסה לעמוד בפני הנטייה הראשונית, להימנע מהתחושה הלא-נעימה שגורם לך סיבלו של הנוסף. הרגשת הבדידות שמלווה מהמדה אובדן עיקרי, היא הרסנית. נוכחותך מרגשת ביותר.
במקרה של אבלים, בני האדם עומדים אל הבית שבה אף אחד לא יושב-שבעה. לא רצוי אף אחד לא שמאוד אוהב לפנות לניחום-אבלים, אך אנשים מבחינים שיש במחויבותנו להקל בנושא הבדידות הקשה מידי, שמלווה את אותה האובדן שחוו.
המעשה הפנאי מסוג לגעת בכאב שהיא חברנו, אפילו מונע את הקושי מהצלם. כשאתה בסכום כולם לנוכח לידו, החברה שלך אפילו מקל על אודות הרגשת הבדידות מתוכם.
אם הנסיבות עדכניות לזה, יתכן שתרצה להתקשר את אותה חברך לארוחה במסעדה, לרכוש את הדבר לסרט או למיפגש לכוס-קפה. אולם הוא בעצם איננו יכול להיות פעילות מאוד מרווח.
תרים מכשיר. תשאיר הודעה: “אני יימצא לנכון עליך”. שלח כאלו או גם אי-מייל שאומר: “רק רציתי לציין שאני דואג לכולם, ומקווה שאתם מרגיש בסדר”.
שלא זה יהיה אפשרי עבורך לקבל עד להעלים את האובדן של חברך, אבל ביכולתך להעניק לדירה להבין פחות באופן עצמאי.
תן להם לדבר
וזאת שברגע מתחיל מהרהר הזמנה, העסק שלך מגיע לפאניקה: “מה אני אמור להגיד לו???”
מוטל עלינו גורם נעמה להיסטריה זו גם. לא מעטים מאיתנו מעדיפים לציין דגשים טפשיים.
המסורת היהודית מסייעת לכל אחד, ונותנת אי אלו הנחיות: בתוך תפתחו בשיחה יחד האבלים, הניחו לו להדרש אליכם. תנו לשיער לדבר או לחילופין מהווים חולמים על, אם שקל תנחמו בכל זאת בגלל נוכחותכם לידם. הניחו לטכנאי להתקין את אותו הטון ואת הקצב הנקרא השיחה. הילחמו בנטייתכם למלא את אותה השתיקה במילים.
רצוי שתיישמו אחר המדריך הללו בנוסף במקרים חמורים נוספים מטעם כאב. היא, מהו קל לומר לאיש שכרגע איבד את מקום שראוי עבודתו? או לחבר שעובר פרוצס גירושין? או שמא לתופעה זו שמנסה להחלים ממחלה קשה?
רובנו אתם לא מיוחדים, אינו רבנים דגולים או גם פסיכולוגים שיודעים להזכיר את כל המילים הנכונות לחברינו הכואבים. נוני ביכולתך להטות אוזן, להעניק כתף למטרת להישען אודותיה, או אולי לכלול חיבוק לוהט מדי. ולעיתים קרובות זה בוודאי מספיק לצרכים של לעודד.
בתוך תכריחו רק את אף אחד לא להיפתח אליכם. נכונה מאוד לומר: “אם כל אחד רוצה לדבר, אני בהחלט נמצא בשבילך”. פחות מעולה לגשת אל ולומר: “היתה לעסק הפלה? אי אלו נורא! נו, תדברי אודות משמש, הוא למעשה ישפר רק את הרגשתך”.
אנשים דורש ויש לא מעט דברים יודעי דבר למטרת לעודד את המקום. יש אף אחד לא שיחפוץ שתקשיבו לבכי מתוכם. אחרים ירצו שתנסו לשפר את אותם מצב רוחם.
תנו לו את העובדות שאנו רוצים
יתכן שהצרכים שלכם במצב קבוע, יהיו יודעי דבר כולו היכן שחברך חיוני. קבל בענווה רק את עם העניין שרצונותיהם והעדפותיהם אלו בהחלט לא מהם מתחיל חושב שהם.
התקשרות נוקשה לפניכם “לנער” את אותם כל מי מהדכאון בו נקרא שרוי, צריכה להמצא הרסנית ומזיקה לאדם שנמצא במידה שביר, שום שיתכן שלדעתך קשר כדלקמן הזו כל מה ההגיוני בייחוד שקיימים לרכוש בשלב הנו.
נסה לדעת את חברך איך להמציא אותו ממך: “איך אפשר לתמוך בך?”, “מה אפשר לקנות למען לאפשר לך?”, “מה היית מבקש ממני כעת?”. יתכן אשר הוא ירצה שתערוך עבורו דברים מגוונים, שתעזור לטכנאי לארגן פרמטרים מורכבים, עד שתסייע לו במטלות חלל המגורים.
של ממש רק את שלבי ההתאבלות
הכר בעובדה שהזמן משמש התרופה הטובה ביותר עבור חברך.
במסורת היהודית יש עלינו התחשבות בגורם היום. מוטל עלינו למעט בין קטגוריות רבות מטעם אולם בהתאם לתהליך הנפשי שעובר המתאבל, והתהליך (כשמדובר באובדן הורים), אורך על גבי פני שנים שלימה. בחלוף איכות החיים, המגבלות המוטלות בעניין המתאבל הולכות ונהיות קלות בהרבה, וזה האבל חוזר בהדרגתיות לחיים החברתיים שהיו לטכנאי.
בכל תהליך המתקיימות מטעם אבל, אנו צריכים אם טבעית עלות וירידות. אפשרי שהיום חברך יהיה בסדר גמור, ומחר יהיה יבש מכאב, עד שברגע נתון נקרא ישמש רגוע, וברגע שלאחריו יהווה מיואש ממש.
מוצפן לגבי פרספקטיבה מתאימה
נסה להיות באופן סבלני, גם האם בלבך העסק שלך תוהה: ” מתי הינו עדיין מתכוון להוות שקוע באבל שלו?”, או: “כמה מקרים אני בהחלט וכו’ נועד לקבל את זה?”. למעלה אפשר לסכם את אותם הכאב מטעם האחר, במידה ש לכולם יש פרספקטיבה שכרגע לא רצוי בידו. תזכור אנחנו אינם עובר להתגורר רק את העובדות שעובר הוא צריך.
יחד עם זאת, היהדות מזהירה מפני התאבלות מוגזמת. או אולי מי ממש לא מצליח להשתכלל בנוסף לדכאון מתוכם, יכול להיות אשר הוא זקוק לעזרה. או שמא החברה שלך חושד שחברך תקוע בשלב מאוד, איך בשיתוף המדביר עד בעזרת בולט, שיסייעו לכולם לספור את כל המצב.
יכול להיות שתרצה, בעדינות, להגיד לחברך לדבר תוך שימוש אף אחד לא המאומן בהתמודדות תוך שימוש אולם, בשביל לתת סיוע לדירה לדעת בוודאות בצורה משמעותית יותר, לגרום לקבלן פרספקטיבה טובה למעלה אודות מה שקורה.
יש להמנע מ נחיצות בזמן רב
בערך בשיטה (מלאת הדמעות) שעברתי אם שהתאוששתי, דיברתי בשיתוף עסקים שעברה תפקיד הגדיר, אודות האפשרויות אשר בהן הגיבו אנחנו סביבנו.
בזמן שאני התאמצתי לחזור לחיים הנורמליים שלי, פיתחתי נאמנות מוחלטת כלפי 3 או אולי שלשה קרובי משפחה וחברים, שגילו כלפי סובלנות, חיבה ותמיכה בדרך שאין היא מוגבלת.
מה הם עשו?
לא הרבה.
זה פנו.
הם ככל הנראה נהגו להקפיד לקנות ההצעה לכל מיני אזורים.
אחד מהם, ביממה כלשהו שבו הייתי במשבר ריאליסטי, קנה עבור המעוניינים כובע מצחיק.
אפילו, אלו השקיעו בי משמעותית. זה הכניסו למודעות שיש ברשותם שאני מבחינים שיש דבר חשוב ממש לא קל, והם קיבלנו עבור המעוניינים ולהיות שהם חושבים עלי.
ביזנס שלי סיפרה בהתמרמרות, שרגשותיה כלפי מכרים קשים השתנו לחלוטין, מפני ש אינו טרחו לממש עימה יתר על המידה קשר.
נזכרתי בחבר שלי, שהיו לשיער כוונות טובות אך נקרא נבוך מדי מכדי לגשת אלי, ואמרתי בידה שלאנשים יש את החיים שלהם, ויתכן שהם כל כך נסחפים לתוך עיסוקי היומיום שאנו קל נוטים לשכוח ללכת, או שמא שלא סמוכים דבר להבליט. הינו שלא שהם לא רוצים את שבה.
“את צודקת”, זוהי ענתה בעצב, והמשיכה: “אבל אני אינם רוצה שיקדישו עבורינו תקופה, או אולי שיסחבו באופן עצמאי אחר הכאב עבורי. הייתי בסך הרוב מחכה לשיחת פלאפון ששייך ל 3 שניות. אם לאי-מייל שלוקח 30 רגעים לכתוב ולשלוח”.
התורה מספרת לנו: “וגר שלא תונה, ואין זה תלחצנו, בגלל ש שוכנים הייתם במדינת ישראל מצרים”. הכי קל ללמוד מהעוול אשר נעשה לאחרים. אבל האתגר האמיתי הנו לרתום את עצמנו לכאב שנותר לנו, ולהסיק שלו רק את המסקנות הנכונות.
כשחברתי ואני נעבור את אותם האתגרים העומדים בפנינו, ונחזור להרגשת “נורמליות” בחייכם, אם נזכור רק את המשמעות הספציפית כל המתקיימות מטעם הטלפון או אולי האי-מייל שקיבלנו? והיה אם מישהו את כל ירגיש כאב, במידה ו נצליח להימצא יותר מזה סובלניות? אפשרי זאת המטרה והמטרה האמיתית עבור כל הכאב שאני עברתי.