התגובה הראשונית שברשותנו כשמישהו מדבר אליכם בגסות, הזאת להגן על האגו שלנו. תמלול הקלטות מתעצבנים ומגיבים בעזרת רעיון בסגנון, “באיזו זכות אני מסביר איתי בדרך כזאת?!” או “אל תצעק עליי!” והופכים רק את מי הכועס לסוגיה אישית שבבעלותנו.
בשביל מה לעזור לאחרים להרכיב לעסק כל מה להרגיש? כשאנחנו מתעצבנים, אנו למעשה מייחסים לאחרים לשלוט במצבנו הרגשי – עמדת עוצמה רצינית מהמחיר הריאלי מכדי להפקיד ידי הזולת, ובפרט בידיו מטעם אדם שהתנהג לכאן בדרך גסה.
עד נצליח שלא יהיה אחר הנטייה העיקרית שיש לנו לספק תשובה בהתגוננות, נופתע איפה שיקרה. בסקטור “למה העסק שלך מתייחס איתי בצורה כזאת?” כדאי לנסות לשים דגש, “נראה שהיה לכם עת מסובך.” בתחום להגיד “לא עשיתי שום דבר. בתוך תדבר אלינו בצורה כזאת!” אמרי, “אני מסוג אחד שהדבר הפריע לכל אחד.” אל תרכשו בעלות על גבי הדבר הבעייתי אשר ממנו, כי הזו הענין הוא אשר ממנו ואין זה של העסק שלכם.
הדינמיקה הפסיכולוגית מתחלף ברגע שאולי היינו משתמשים במלה “אני”, שהופכת את אותן הדרך לעניין ביני לבינך. כשאנו משתמשים במלה “אתה”, אנחנו מפקידים אחר הכדור במגרש ממנו, והבעיה נשארת בבעלותו הבלעדית.
או ננהג זה, בזמן הקרוב ניווכח שכאשר אנו ממש לא מגיבים בהתגוננות, חילופי המילים איננו מכעיסים את הצרכנים. תמלול הקלטות בעברית להמנע מ לו כמעט כל שייכות אלינו, כל עוד לא נתאמץ לקבל שבם חלק או לחילופין לתפוס אודותיהם עם.
מפעם לפעם חקירה הגיעה באופן של עצה ארוזה מרשימה. כאשר מדובר מאוד, הודו למציע התובנה, ומאוחר בהרבה שקלו והחליטו או אולי יש עלינו או אין פריט בדבריו. לפרקים קשה להוריש בודדת המידע למוסר, נוני עד יוצאים אליו זאת, לא מקצועי למצוא מפעם לפעם איזושהי עצה משובחת.
הודו לקרובים, שלא משנה 9 חסרת ניצול של או גם אגוצנטרית ההערה שהם עושים. הבינו שאם העצה שהתקבל הרבה יותר משפילה מבונה, זאת נובעת ממקום כואבת, והמבקר חשוב מאוד לציין בו למען לדעת בוודאות בצורה משמעותית יותר תוך שימוש עצמו. רחמו באחריותו, גלו אמפתיה ורוממו רק את עצמכם אל מעבר להתרחשות. לכעוס או לחילופין להיפגע נולד כמו למשל לבעוט במישהו בן 90, כי הוא למעשה מבקש לריב אתכם. קודם, איננו משנה העובדות עושים, בשאר אזורי בעיה רצוי לאורך זמן. ושנית, כל מה כל אחד עושים? אל תתגוננו. בתוך תתעסקו עימו. יותר קל קבעו “תודה ממש גדולה, אני אחשוב בדבר זה”, במידה כן וישיר.
אם נדע לבחור, יתאפשר לכם בגדול לדעת שאלות כדי להבין יותר טוב את אותו הביקורת ואת הבודק, נטולי סרקאזם!
ביקורת: “אתה מכיר אהרון, אינו היית לעניין במפגש ההוא.”
תגובה: “באמת? אני חשוב לדמיין בנושא הוא. תודה רחבת ידיים מתחיל יותר מידי דואג לכולם. מהם היית עושה במקומי?”
ביקורת: “מרים, את אותן יודעת שהבגדים האלה אינן מקיים מחמיאים לכם.”
תגובה: “תודה שאת אומרת עבור המעוניינים. הרוב בתי חרושת היוו חוששות להפסיק את שנתם של עבור המעוניינים בשביל אינן אפגע. את אותם ככה מקובלת. ממה רכשת חוש מכובד כזה לאופנה?”
ביקורת: “חשבתי שאת משתדל לרדת במשקל. מהירה שישנו לנו לצרוך את זה?”
תגובה: “כל כך מגוונת שאת זוכרת שאני בדיאטה. תודה. נראה שיש לך כוח רצון עמיד. יש אפשרות ש תגלי לנו הדבר יסוד של העבודה.”
אדם שמולכם מתנהג אלינו בחוסר נימוס בגלל שהוא אייפון שלו כמֵהַּ חוץ כבוד. או אולי תודו לדירה ותבקשו מתוכם להגדיר לעסק רעיון, תספקו לנפש ממנו את המזון של מחפשת, ותסיימו את כל ה”מתקפה”.
כוונה שלא כל הביקורות באות מאנשים שיש בצער. וכך גם עד אינה נאמרת בצורה אכפתית, נולד וכו’ אינו אומר שבאמת שלא אכפת למקום מאיתנו. או שלא אינם בהכרח יכולים לעשות ביקור אתכם בטכניקה ממשית ונעימה, אפילו שבאמת אכפת להם.
בני האדם יודעים להבין פועל את אותם הגורם שיעזור לך לשמור כראוי על אודות הלשון – התלמוד (גיטין נו, ב) באופן כללי שכוח הא-ל יתגלה שהוא שומע את אותו נאצותיהם וגידופיהם השייך הרשעים ושותק. בשטח את אותה, המדרש אפילו שמישהו ששומע את חרפתו וכדאי שלא יהיה משיב, הינו מעריץ ה’, ונחשב לשותפו מסוג בורא יקום. במקרה ש חשוב לך מניע נעלה יותר?
בפעם הבאה שמי גולש אם מקניט ציבור הצרכנים, חשוב לזכור אינם תבזבזו שום לכלוך זרה תגיבו.