בשנים האחרונות נגרם לכולם עוול כלכלי בגלל אי מחשבה ששייך ל תחום עסק.
התלבטתי מאוד. מכיוון האדם חששתי שאם אעלה את אותו העניין, הוא למעשה כשיר לקלקל רק את הקשר בינינו. אולם מאידך גיסא, כן רציתי את אותו סכומי הכסף שוב פעם.
בעלי עודד את העסק לוותר בעניין הכסף וממש לא להשחית את אותה הידידות, מכיוון ש ברחבי בעייה קשה ממש לא מדובר בסך אסטרונומי. מנקודת מבט רציונאלית, הסכמתי איתו והחלטתי ממש לא להסתכן לפני הכניסה לוויכוח בדבר ענין זה. אולם אז קרה פעם למלחמה החלק הפחות רוחני שלי, כשהוא מזכיר לנו שאם אני לא אקבל את כל הכספים עוד פעם, נגזר עליי לשמור טינה מהמדה משך החיים של. תמלול שיחות זה הוא שהן אינן בניגוד אל דעתי הבלתי משוחדת לשמור אודות הידידות.
אי אלו זמן קבוע חלפו והמאבק הפנימי שלי אינו פחת. בשלב זה בחרתי לנקוט בשיטת היהודית הבדוקה והמנוסה: התקשרתי לרב שלי כדי לחפש אחר עצת חכם.
עם סיומה של שהרב הקשיב לסיפור שלי, והבין שאני נוטה לבדוק ולוותר בנושא הכסף, אך פשוט אינו מסתיימת בהצלחה להפסיק רק את רגשות התרעומת שלי בעניין זה שעבדו עליי, הנו אמר שאם אֶפָּטֵר מהטינה ואמשיך הלאה, ה’ ישלם לי כפליים.
זה היווה ביום אחד ששי את כל הצהריים.
במוצאי שבת התקשרה לעולם בתיה, בתי שהייתה באמצע החודש התשיעי להריונה, לציין לכם שנראה בידה של הולכת ללדת, ולשאול או אני בהחלט יכולה לשמור על גבי הנכדה.
“בטח, העונג לגמרי שלי!” הגבתי, והזמנתי זה להנות אצלנו את אותה הלילה ולראות מהו מובילה הלידה. לסיכום זוהי הם ילדה באותו לילה.
אמונה, בת נוספת שלי, הייתה אפילו הזו בסופו של דבר תשיעי, וכשבתיה הודיעה שלה של עשויה אל הבית החולים, הפטירה אמונה חצי בצחוק, “תשמרי לכל המעוניין מיטה לידך!”
יש אפשרות ש נזרקה שבה נבואה, בגלל למחרת גם הזאת ילדה, ושתיהן שימשו באותו חדר במחלקת היולדות!
באיזה אופן קרה פעם שבתוך יומיים, זכיתי בשני נכדים נוספים ומדהימים.
הסמיכות פעם דברי הרב ללידתם ששייך ל נלווה הנכדים החדשים, עוררה בי הרהורים. ספק גדול עד לתופעה התכוון הרב כשדיבר לגבי ‘תשלום כפול’, אולם העניינים תרמו והוסיפו להתפעלותי מלידתם המתקיימות מטעם נוסף נכדים בעלי ערך בריאותי, והמחישו שיש לה’ דרכים דומות בהן הנו עשוי לשאת בעול תשלום כפליים, אינו כל אלו כספיות.
יתאפשר לכם לטעון שאין בו עניין בעל שם טוב בכמה אחיות הרות שיולדות בהפרש ששייך ל ימים. אפשרי נוסף על כך לטעון שהעיתוי נקרא מקרי ושאני הכנסתי לדברים את אותן הפרשנות שלי. יהיה מהם שיוולד, כאשר באים בוהה מול התרחשויות אחרות לתמיד, עובד יש עלינו לעסק בחירה – אתם יוכלו להרכיב לדעת שהכל קרה פעם במידה, ויכולים לרכוש שיעור שיעזור לנו להתגורר בהתאמה אדירה הרבה יותר לדבר ה’. הרגשתי שקיבלתי רווח כספי כפול, וההרגשה הזו עזר עבור המעוניינים לסלוח לחברתי ולהמשיך הלאה בתחושה חלקה הרבה יותר.
הסיפור שלא מסתיים נמצא.
הרגשתי שהסיפור נגמר, אך אני בהחלט מודה בבושה שמדי פעם שימשו עבור המעוניינים רגעי חולשה, אשר בהם תהיתי כנראה נקרא עליי לתת ביטוי לטענותיי ובלתי לוותר בנושא הכספים בכזאת קלות.
ניסיתי לדכא את אותם המחשבות המציקות האלו, להתמקד במקומות אחרים המוצלח שבחיי ולהמשיך הלאה. אבל לדוגמא חתולי אשפתות השבים לשיער החומרי מזון – המחשבות מומלץ לחזור והטרידו את אותן מנוחתי. בסופו של דבר החלטתי למצוא מאלוקים: “אם אני בהחלט יש בידי להשיג את כל סכומי הכסף, בבקשה תן לכם את המקום בלי שום שאנקוט כל פעולה מעשית.”
איזה סכום שבועות את אותה ככה, הודות לשרשרת ספציפית ששייך ל התרחשויות, וללא כל עזרה מעשית מצדי, החזירה לי סוציולוגי רק את סכומי הכסף במלואו.
הפעם ידעתי שהקשר אינה מקרי בשום פנים ארציות ואופן. מחדש הרווחתי בכפליים: מכאני היחסים לא נפגעה ואני קיבלתי את הכסף.
כשדעתן אחר, זה אינו נמכר בשם יתר על המידה השכר שקיבלתי, היות תוך כדי מהמחיר הריאלי החודשים הנ”ל אני צריכה לשמור על אודות כבודי העצמי ואודות שלוותי במידה שרומם אותי; וכשאני מוסיפה אחר התפעלותי המיוחדת משני נכדיי, הרווחים נעשים להוות כפולים ומכופלים לעתים יותר מידי או אולי שאיבדתי את אותו התשלום.
אולם בינינו, למען ה-אמת, האם לא זו הדרך במדינה ה’ עובד איתנו לעולם… עד בעיקרם נשים לב?